מאקרו
הריבית תיוותר גבוהה בתקופה הקרובה – זה המסר שהמשקיעים מפנימים. בישראל, מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה עם קפיצה של 0.8% לעומת צפי של 0.6%. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 2.8%, סביב הגבול העליון של יעד בנק ישראל. סעיף התיירות, נופש וטיסות לחו"ל זינק ב-10.5% ותרם כמחצית מעליית המדד. למרות שבדרך כלל זינוק בסעיף זה מתאזן בחודשים הבאים, אנו סבורים כי ישנו סיכון לעלייה בסביבת האינפלציה כשחברות מנצלות את המצב ומעלות מחירים לאור צמצום היקף הטיסות של חברות זרות לישראל.
כצפוי, לאחר ההפתעה במדד, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי בפעם השלישית ברציפות ברמה של 4.5%. הבנק מביע חשש מאי-הוודאות הגיאופוליטית הבאה לידי ביטוי בפרמיית הסיכון הגבוהה של המשק. בנק ישראל חושש ממצב של בעיית אספקה או חרמות מצד מדינות זרות ככל שהמלחמה נמשכת או תורחב לגבול הצפון. להערכתנו, האינפלציה תוסיף לנוע קרוב לגבול העליון של יעד האינפלציה ואף צפויה לחרוג ממנו, כך שהסיכוי להפחתת ריבית בפגישות הקרובות אינו גבוה.
גם בארה"ב הריבית נותרה ללא שינוי בטווח של 5.25%-5.5% לאחר שנתוני האינפלציה ברבעון הראשון לא עמדו בציפיות הבנק המרכזי. הפד ציין כי ייקח זמן רב יותר עד שיהיה בטוח שהאינפלציה יורדת בהדרגה לכיוון היעד של 2%. החלטות על הפחתת ריבית בעתיד יהיו תלויות בנתונים הכלכליים.
מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה החודש ב-0.3% בלבד לעומת צפי ל-0.4%, ונתון זה לצד נתונים כלכליים נוספים כמו מכירות קמעונאיות ושוק העבודה, מעידים על התקררות מסוימת בכלכלה האמריקאית.
השפעות הלחימה על אפיקי ההשקעה השונים בישראל:
מעניין לראות כי למלחמה יש השפעות שונות על אפיקי ההשקעה. ההשפעות על שוק המניות ועל שוק האג"ח הממשלתי ניכרות ובאות לידי ביטוי בפיגור של שוק המניות הישראלי אחרי השווקים בעולם ובעליית תשואות באג"ח הממשלתי. מנגד, לא ניכרת כלל ההשפעה על מרווחי הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות שנמצאים בשפל ומתמחרים הסתברות נמוכה יותר לאירועי כשל פירעון של חברות לעומת התקופה שלפני המלחמה.
ההשפעה על שוק המט"ח באה לידי ביטוי בעיקר בתנודתיות שכן השקל התחזק מול הדולר מתחילת הלחימה.
מניות
הפער בביצועים בין הבורסה בישראל לזו שבארה"ב ממשיך להעמיק. בעוד בארה"ב נרשם חודש חיובי נוסף עם עליות שערים של מעל 5% המשלימות עלייה דו-ספרתית ברוב המדדים מתחילת השנה, בת"א המדדים המובילים נשארו כמעט ללא שינוי עם תשואה של כ-5% מתחילת 2024. במבט מעמיק יותר על מדד ת"א 125 מתברר כי הפער אף גדול יותר, שכן המניות הדואליות של טבע, קמטק ונובה אחראיות כמעט לכל התשואה של המדד, כל אחת מהן בעליות חדות של מעל 50%. מניות דואליות אלו נסחרות במקביל גם בבורסות בחו"ל ולפיכך מושפעות יותר ממגמות השוק העולמיות.
תוצאות הבנקים בישראל עמדו במוקד החודש. מניות הבנקים משקפות במידה רבה את תפיסת המשקיעים לגבי המצב הביטחוני והן נסחרות בתנודתיות גבוהה, כשהן מתמחרות פגיעה משמעותית בהון העצמי של הבנקים. למרות זאת, התוצאות בפועל היו טובות עם תשואות דו-ספרתיות על ההון העצמי. דחיית הפחתות הריבית לאור עליית האינפלציה צפויה אף לסייע לרווחיות הבנקים בהמשך. כמו כן, היקף ההפרשות לחובות מסופקים ירד, כשבנק הפועלים אף רשם הכנסה בסעיף זה. הבנקים שבו לחלק למשקיעים דיבידנדים בשיעור של כ-40% מהרווח.
החברה המדוברת ביותר כיום בשוק המניות היא יצרנית השבבים אנבידיה. ביצועיה משמשים אינדיקציה למשקיעים להיקף מהפכת הבינה המלאכותית המתומחרת בשווקים. החברה המשיכה בפרסום תוצאות מרשימות, כשהיא מכה את צפי האנליסטים בהכנסות וברווחים ורושמת זינוק של 461% ברווח הנקי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מגזר מרכזי הנתונים (Data Centers) המיוחס לפעילות הבינה המלאכותית הוביל את הצמיחה וההכנסות ממנו הוכפלו פי 5, כשמשקלו עלה מ-60% לכ-86% מסך ההכנסות. שיעור הרווח הגולמי של 78% מעיד על היתרון התחרותי שהחברה נהנית ממנו כרגע. נוסף על כך, החברה העלתה את תחזית ההכנסות, הכריזה על גידול בדיבידנד ועל פיצול מניות ביחס של 1:10.
בשורה נוספת לאנבידיה הייתה הודעת סטארט-אפ הבינה המלאכותית של אילון מאסק כי הוא ישקיע את מרבית ההון שגייס (כ-6 מיליארד דולר) ברכישת שבבים מהחברה. מניית אנבידיה זינקה בכ-31% בחודש האחרון ובכ-130% מתחילת השנה.
גם אפל דיווחה החודש על תוצאות מרשימות, כשהיא מכה את צפי האנליסטים בהכנסות וברווחים ומכריזה על תכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף שיא של 110 מיליארד דולר. הודעה חשובה מבחינת אפל נגעה לתחום הבינה המלאכותית, עם אישור של טים קוק כי החברה תחשוף התפתחויות משמעותיות בתחום זה בכנסים הקרובים שלה בדגש על כנס המפתחים של אפל – WWDC שיתקיים בחודש הקרוב. המשקיעים בירכו על המהלך שהפיג במידת מה את החששות שאפל תפספס את מהפכת הבינה המלאכותית. הודעה חיובית נוספת הייתה דיווחים על גידול של 52% במכירות האייפונים בסין בחודש אפריל.
אג"ח
תשואות האג"ח הממשלתי בישראל מטפסות לשיאים חדשים וגוררות ירידה בשערי אגרות החוב (ישנו מתאם הפוך בין התשואה הצפויה שתתקבל לבין מחירי אגרות החוב). התשואה על אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים הגיעה ל-5.03%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2011, ועל אג"ח ל-30 שנה זינקה התשואה ל-5.5%. עליית התשואות נובעות בעיקר מההפתעה באינפלציה, מהגידול בגירעון התקציבי ומהמלחמה בעזה. על אף עליית התשואות באג"ח הממשלתי, מרווחי האשראי על אגרות החוב הקונצרניות נותרו נמוכים, ומשקפים הערכה לסיכון אשראי נמוך יותר לעומת התקופה טרום המלחמה.
בארה"ב, התשואות על אג"ח ממשלתי לשנתיים עלו קלות לרמה של 4.95% בעוד שהתשואות על אג"ח ל-10 שנים ירדו במעט. פער התשואות בין האג"ח ל-10 ול-2 שנים הגיע לשיא מאז תחילת השנה. פער זה משקף את חששות המשקיעים מקצב איטי של הורדות ריבית על ידי הפד בתקופה הקרובה. חיזוק לחששות ניתן למצוא בפרוטוקול הפד, ממנו עולה שהריבית תוותר גבוהה למשך זמן רב יותר מהערכות קודמות. יש לציין כי הפרוטוקול משקף דיון שהתקיים טרם פרסום הנתונים האחרונים על התמתנות מסוימת בכלכלה.
