סקירת מאקרו סיכום חודש מאי

מאקרו

חדשות טובות לכלכלת ישראל כאשר חברת הדירוג S&P אישררה את הדירוג של ישראל ברמה של AA- והותירה את אופק הדירוג ברמה יציבה וזאת בניגוד למודיס שהפחיתה את אופק הדירוג בחודש שעבר. כלכלני S&P ציינו בדו"ח כי תרחיש הבסיס שלהם הוא לרגיעה במתיחות הפוליטית ולהגעה להסכם מסוים בין הצדדים כאשר על פי הפרסומים בכלי התקשורת ראש הממשלה בעצמו העביר מסר לחברת הדירוג כי לא תעבור רפורמה ללא הסכמה.

כלכלני החברה צופים כי כלכלת ישראל תצמח ב-1.5% בשנת 2023 וזאת בשל המדיניות המוניטרית המצמצמת וביצועים חלשים של שותפות הסחר המרכזיות של ישראל בעולם. חברת הדירוג מציינת לחיוב את החוזקות בכלכלה הישראלית: גיוון, מאזן תשלומים חזק ורמת חוב ציבורי מתונה כאשר 85% מהחוב הממשלתי נקוב בשקל ומוחזק בישראל.

חברת דירוג אשראי נוספת, פיץ, פרסמה אף היא מסמך בו היא מעריכה כי יחס החוב לתוצר של ישראל ימשיך לרדת בשנים הקרובות. החברה מציינת כי המגמה עשויה להוביל להעלאת דירוג האשראי של ישראל אך מסייגת כי קידום החקיקה המשפטית עלול להחמיר את המתחים החברתיים בישראל ולהשפיע על דירוגה.

ישראל מתייקרת – מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה במפתיע ב-0.8% לעומת צפי לעלייה של 0.4% כאשר עיקר ההפתעה הייתה בסעיף הנסיעות לחו"ל.

ההפתעה במדד המחירים תרמה להחלטת בנק ישראל להעלות את הריבית ב-0.25% לשיעור של 4.75%. הבנק מציין כי הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה, אך חלק מהאינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התמתנות מסוימת בפעילות. כמו כן שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה, אך שיעור המשרות הפנויות מצוי במגמת ירידה. הועדה המוניטרית מציינת כי תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה.

הדולר ממשיך להתחזק מול השקל. לא ברור מה הגורם להיחלשות – האם אלו ההתבטאויות של הרמטכ"ל וראש אמ"ן לגבי עליית מדרגה באיומים הביטחוניים על ישראל או שמא דווקא ההסכמה על התקציב או התבטאויות של פוליטיקאים ביחס לחקיקה החלישו את המטבע המקומי. כך או כך ישנה תמסורת בין החלשות השקל לעליית האינפלציה כך שייתכן שבנק ישראל לא אמר את המילה האחרונה שלו בנושא הריבית.

המשק הישראלי צמח בקצב של 2.5% ברבעון הראשון של השנה, נראה שעליית הריבית בשילוב עם האטה עולמית יגרמו להאטה נוספת בצמיחת המשק בהמשך השנה.

באופן לא מפתיע במיוחד הרפובליקאים הגיעו להסכם עקרוני עם הממשל בארה"ב להעלאת תקרת החוב. ההסכם, שפרטיו צפויים להתפרסם בימים הקרובים, מוריד את החשש לכניסה של ארה"ב לחדלות פירעון.

מדד המחירים המועדף על הפד, Core PCE, עלה ב-0.4% בחודש אפריל – 0.1% מעל צפי האנליסטים.  המדד מאותת כי ייתכן והאינפלציה תהיה דביקה יותר מהצפוי, כלומר יידרש זמן ממושך יותר של רמות ריבית גבוהות על מנת לחזור ליעד האינפלציה בארה"ב.

אג"ח

שוק האג"ח בארה"ב מתחיל להפנים כי הפד לא מתכוון להוריד את הריבית כ"כ מהר. תשואות האג"ח הממשלתי ל-10 שנים בארה"ב עלו לרמה של 3.66% והחוזים הנגזרים משוק האג"ח שצפו ירידת ריבית כבר בחודשים הקרובים משקפים שהריבית תישאר ברמתה הנוכחית לפחות עד סוף השנה כאשר ישנו סיכוי לא מבוטל להעלאת ריבית נוספת.

בעקבות ההפתעה כלפי מעלה במדד המחירים והתחזקות הדולר, אגרות החוב צמודות המדד רשמו תשואת יתר ביחס לאגרות החוב השקליות במהלך החודש.

כל מדדי אגרות החוב הקונצרניות רשמו עליות שערים מתחילת החודש, בכך ממשיך האג"ח הקונצרני את ההתאוששות שלו כאשר המדדים רושמים עליות של כ-3% בממוצע בסיכום שלושת החודשים האחרונים.

מניות

בזמן שבישראל חגגו את חג השבועות, בוול סטריט חגגו את חג השבבים. חברת השבבים NVIDIA דיווחה על תוצאות מדהימות לרבעון הראשון של השנה שעקפו את התחזיות המוקדמות אבל זאת הייתה רק ההתחלה. החברה מעריכה שההכנסות ברבעון השני יסתכמו ב-11 מיליארד דולר – הרחק מעל תחזיות האנליסטים שצפו הכנסות של 7.2 מיליארד. החברה ציינה שהיא מגדילה באופן משמעותי את הייצור שלה לסגמנט ה-Data Centers כתוצאה מעליית הביקוש ל-AI. מדובר בהעלאת תחזיות כמעט חסרת תקדים בטח בחברה בסדר גודל של אנבידיה ששווה כבר 960 מיליארד דולר. מחיר המנייה זינק ב-25% בתגובה לדו"ח. חגיגת השבבים לא נגמרה באנבידיה כאשר מדד מניות השבבים השלים עלייה של 12% ביומיים האחרונים כאשר המתחרה המשמעותית של אנבידיה – AMD עולה ב-16% והחברה שמייצרת לה את השבבים -TSMC זינקה ב-14%.

לסיכום נושא השבבים נדגיש כי יש לפעול במשנה זהירות בהשקעה בתחום. אנו מאמינים במהפכת ה-AI אך קשה לכמת את עוצמת ההשפעה שלה. אם ניקח את אנבידיה בתור דוגמא – המנייה מתומחרת במכפיל 61 על רווחי השנה הבאה ומכפיל 40 על רווחי שנת 2025. כל פספוס בתחזיות או אירוע חיצוני אחר יכול לגרור ירידה משמעותית במחיר המנייה.

למרות הביצועים הטובים של מדד S&P 500 מתחילת השנה (עלה בכ-10%) רוב מניות המדד דווקא ירדו השנה כאשר מספר מניות גדולות מאוד דחפו כמעט לבדן את המדד לעליות כאשר מלבד אנבידיה שעלתה ביותר מ-160% מתחילת השנה, Meta עלתה ב-120%, AMD ב-100%, אמזון גוגל ומיקרוסופט בכ-40% כל אחת ואפל הסתפקה בעלייה "צנועה" של 35% (נזכיר כי מדובר בחברה הגדולה במדד עם משקל של למעלה מ-7%). מדד ה-S&P 500 הופך למדד פחות מפוזר.

ויש גם כאלה שנהנים מעליית הריבית. הבנקים בישראל פרסמו דוחות הכספיים לרבעון הראשון השנה והתוצאות כצפוי – מעולות. הבנקים רשמו ברבעון הראשון תשואה של למעלה מ-20% על ההון העצמי שלהם (למעט לאומי שהושפע מהפרשות בגין השקעות) ואנו סבורים כי התוצאות הטובות צפויות להמשיך גם ברבעון הבא.

תגובת הממשלה לדוחות הבנקים לא איחרה להגיע כאשר שר האוצר אמר כי הוא תומך בהטלת מס על רווחי יסף של הבנקים המופקים בזכות עליית הריבית. להערכתנו, בתקופה הקרובה נשמע על הצעות רגולטוריות רבות על מנת להיאבק ביוקר המחייה.