"שוק ההון הוא כלי להעברת כסף ממשקיעים חסרי סבלנות למשקיעים הסבלניים". נראה שהמשפט שכתב וורן
באפט למשקיעים שלו לפני מספר שנים נכון מתמיד.
הכותרות אשר זעקו כי השווקים יקרסו ברגע שרוסיה תפלוש לאוקראינה לא לקחו בחשבון את המהפך בתשואות המדדים בסוף השבוע הראשון שלאחר הפלישה. מניסיון העבר ניתן ללמוד כי ההשפעות של אירועים גיאופוליטיים על השווקים זניחות אך ייתכן שהפעם ההשפעות יהיו קצת יותר משמעותיות:
1. המלחמה פורצת בין שתי מדינות האחראיות על יצוא משמעותי של סחורות לעולם – החל מאנרגיה וסחורות חקלאיות וכלה בחומרי גלם לייצור שבבים. כאשר האינפלציה ברחבי העולם גבוהה בגלל בעיות בצד ההיצע הסכסוך הזה מוסיף הרבה שמן למדורת עליות המחירים.
2. הבנקים המרכזיים מוגבלים ביכולת התגובה שלהם – יהיה מאוד קשה לתמרץ את הכלכלה (במידת הצורך) בכלים מוניטריים בתקופה של אינפלציה גבוהה.
3. מדינות נוספות בוחנות את תגובת העולם למלחמה הזאת, תגובה אנמית עלולה לעודד תוקפנות במקומות אחרים בעולם (סין וטאיוואן?).
בכל מקרה אנחנו מתחברים לאמרה של באפט איתה פתחנו: לא ניתן לתזמן את השפעת המלחמה על השווקים. השפעת אירועים מסוג זה בד"כ מוגבלת בזמן וטוב יעשו המשקיעים אם ידבקו במדיניות ההשקעה המתאימה להם ויתמקדו בבחירת חברות טובות. ישנן כאלו הצפויות ליהנות מהמתיחות כמו חברות בתחום: הסחורות, הביטחון והסייבר.
האינפלציה ברחבי העולם ממשיכה לשבור שיאים – בארה"ב עלה המדד ב-7.5% בשנה האחרונה ובגוש האירו עלה המדד ב-5.1%. הבנק המרכזי בארה"ב צפוי להגיב כבר בפגישתו הקרובה לאינפלציה הגבוהה ולהתחיל בסדרת העלאות ריבית. לא ברור האם כלי הריבית שנועד למתן עליות מחירים ע"י הפחתת ביקושים יהיה יעיל באותה מידה גם מול עליות מחירים הנגרמות דווקא מצד ההיצע.
מדד המחירים לצרכן בישראל הפתיע עם עלייה של 0.2% בחודש ינואר ובכך משלים עלייה של 3.1% ב- 12החודשים האחרונים. לראשונה בעשור האחרון המדד חרג כלפי מעלה מהיעד של בנק ישראל, אשר עומד על 1%-3%. זה האחרון צפוי להעלות את הריבית בישראל בהמשך השנה.
וכהרגלנו נסיים באופטימיות: בישראל, נרשמה צמיחה של 8.1% בשנת 2021. מדובר בצמיחה הגבוהה ביותר במשק הישראלי ב-20 שנים האחרונות והרבה מעל התחזיות המוקדמות. הצריכה הפרטית והייצוא החזקים תרמו לעלייה החדה בצמיחה.
גל האומיקרון הולך ודועך ברחבי העולם. במידה ולא יגיע וריאנט נוסף בקרוב אנו צפויים לראות חזרה לשגרה של כלכלות העולם והסרת מגבלות הקורונה אשר יתרמו להמשך הצמיחה בטווח הקצר.
מניות
הצניחה במחירי מניות הטכנולוגיה ממשיכה והכוכבת הפעם היא חברת META (פייסבוק) שאיבדה שליש משוויה במהלך החודש. הירידה החדה הגיעה לאחר שהחברה פספסה את תחזית הרווח בדוחותיה הכספיים וסיפקה צפי מאכזב לרבעון הראשון. לחולשה בתוצאות תרם השינוי שביצעה אפל במערכת ההפעלה שלה המגביל את האפשרות של פייסבוק לעקוב אחר פעילות המשתמשים.
אדובי, זום, פייפאל וכוכבות קורונה נוספות התממשו גם הן מעל 10% במהלך החודש. גם חברות הטכנולוגיה הישראליות וויקס ומנדיי ישמחו לשכוח את החודש בו איבדו יותר מרבע משווים. הגורמים לירידות החדות הם שילוב של חשש מעליית ריבית מהירה בארה"ב שתפגע בתמחור החברות וצמיחה לא מספיק משמעותית בדוחות אשר תצדיק את התמחור הנוכחי .
חדשות טובות מאוד לטאואר ולכלכלה הישראלית – אינטל רוכשת את החברה בסכום של 5.4 מיליארד דולר. רכישת טאואר ע"י אינטל (במידה ותאושר) ממשיכה את ביסוסה של ישראל כמעצמת שבבים עולמית כאשר מלבד אינטל עצמה, גם לגוגל, אמזון ו-NVIDIA מרכזי פיתוח שבבים בישראל. טאואר היא יצרנית שבבים אנלוגיים – שבבים שתפקידם לתרגם את העולם האמיתי (אור, קול, טמפרטורה וכו') לעולם הדיגיטלי. השבבים של החברה נמצאים במוצרים שונים בתעשייה כגון: רכבים ומצלמות. רכישה זו תואמת את האסטרטגיה של אינטל בהשקעה נרחבת בהגדלת כושר הייצור וגיוון מוצרים לאחר שלא הצליחה להשיג יתרון תחרותי טכנולוגי מול מתחרותיה הגדולות ולא עליונות ביכולות הייצור לעומת TSMC .
שוק המניות הישראלי ממשיך לספק תשואה עודפת ביחס לעולם גם בחודש פברואר כאשר מתחילת השנה השוק רושם תשואה אפסית לעומת ירידות משמעותיות ברחבי העולם. הסיבה לביצועי היתר היא הרכב מדד המניות הישראלי המבוסס על כלכלה ישנה, כאשר מלבד טאואר שעלתה בכ-40% תרמו לתשואת המדד חברות הקשורות לסחורות כגון: כיל, חברה לישראל וכמובן חברות האנרגיה אשר נהנות ממחירי השילוח הגבוהים .
אג"ח
שוק האג"ח בישראל מצטרף לנפילות ומשלים ירידה של כ-3.5% מתחילת השנה (מדד All bonds). בנק ישראל אמנם הותיר את הריבית ברמה של 0.1% אך הכין את הקרקע להעלאות ריבית בהמשך השנה.
בארה"ב, אנליסטים צופים 5-6 העלאות ריבית במהלך השנה כאשר שוק האג"ח מגלם 6 העלאות בהסתברות של מעל 50% (העלאה אחת פירושה 0.25%.)
הסיבה העיקרית לירידות בשווקי האג"ח ברחבי העולם הנה העלייה המשמעותית באינפלציה. כפי שכתבנו בתחילת הסקירה, אנו סבורים כי המלחמה באירופה צפויה להגביר את האתגרים בשרשרת האספקה העולמית, אירוע המעלה את הסיכון להמשך עליות מחירים.
נקודה מעניינת בשוק האג"ח הישראלי ניתן לראות בתלילות העקום (ההפרש בין תשואות אגרות החוב הארוכות לקצרות). אגרות החוב של מדינת ישראל לשנתיים מספקות תשואה של 0.9% ומשקפות עליות ריבית מתונה יותר מאשר בארה"ב בה אגרות החוב לשנתיים נסחרות בתשואה של 1.4%. בטווחים הארוכים יותר התמונה מתהפכת: אגרות החוב ל-10 שנים של ישראל נסחרות בתשואה גבוהה יותר מאלו של ארה"ב (1.95% לעומת 1.9%) ואגרות החוב ל-30 שנה של מדינת ישראל מספקות תשואה של 2.8% – מהגבוהות בעולם המערבי.
שוק האג"ח הקונצרני בישראל ממשיך להפגין עוצמה כאשר מרווחי הסיכון עלו בצורה מתונה בלבד. למרות הירידות במדדים, מרווחי הסיכון עדיין נמוכים ברמה היסטורית. מצבן של החברות בשוק האג"ח בישראל טוב, הן הצליחו לגייס חוב לתקופות ארוכות בריבית קבועה ונמוכה ביותר ולכן עליית תשואות נוספת אינה צפויה לפגוע משמעותית בכושר שירות החוב של החברות הגדולות.
