חודש יולי הסתיים בשבוע דרמטי למשקיעים בשווקים. בשבוע אחד פורסמו הדוחות והתחזיות של החברות הגדולות בארה"ב, פורסמה החלטת הריבית של הפד ופורסם נתון התמ"ג בארה"ב.
אם נלך לפי ההגדרה המקובלת למיתון – צמיחה שלילית בשני רבעונים רצופים אזי התשובה לשאלה האם כלכלת ארה"ב במיתון היא כן. בניגוד לתחזיות לצמיחת התוצר בארה"ב ב-0.5% הוא דווקא התכווץ ב-0.9%.
עם כל הכבוד לנתוני המאקרו והדוחות של החברות הנתון החשוב ביותר הוא התחזיות של החברות. הסתמכות רק על נתוני עבר דומה לניווט הרכב בנסיעה קדימה בעזרת המראה האחורית בלבד. תחזיות החברות לטווח הקצר ולטווח הבינוני משקפות את מצב הכלכלה בפועל בצורה מדוייקת יותר.
חברות טכנולוגיה רבות מכינות את עצמן לסיום חגיגת הגיוסים והשווים הגדולים ע"י פיטורי עובדים והקפאת גיוסים חדשים. לא מדובר רק בחברות הקטנות חסרות התזרים, חברות הענק הצטרפו גם הן לרשימת המצמצמים כאשר מיקרוסופט פיטרה 1% מכח העבודה שלה וגוגל ופייסבוק הקפיאו גיוסים חדשים. חשוב לזכור כי אין בצמצום כוח העבודה כדי להעיד על פגיעה משמעותית בחברות הטכנולוגיה, המצב בשוק העבודה בהייטק יצא בשנים האחרונות מפרופורציה כאשר לעיתים חברות שכרו עובדים רבים ויקרים ללא צורך לאור החשש מקושי בגיוס עובדים איכותיים.
הבנק המרכזי בארה"ב לא הפתיע והעלה את הריבית ב-0.75% בפעם השנייה ברציפות לרמה של 2.25%-2.5%. הבנק המרכזי הדגיש את מחויבותו להילחם באינפלציה וזאת לצד אמירה כי יתכן שבשלב מסויים יהיה נכון להאט את קצב העלאות הריבית. המשקיעים אהבו מאוד את דבריו של יו"ר הפד ושלחו את מדדי המניות לעליות שערים חדות.
הבנק המרכזי האירופאי מצטרף גם הוא ומעלה את הריבית ב-0.5% (לעומת צפי אנליסטים של 0.25%) לאחר 11 שנים של ריבית 0%. הבנק המרכזי העלה את הריבית על רקע שיעור האינפלציה בגוש האירו שהגיע ל-8.6%.
בנק ישראל העלה אף הוא את הריבית ב-0.5% לרמה של 1.25%, ההעלאה החדה ביותר מזה כעשור. כלכלני הבנק צופים כי הריבית בישראל תגיע לרמה של 2.75% בעוד שנה.
מדד המחירים בישראל לחודש יוני עלה ב-0.4% (בהתאם לצפי) כאשר ב-12 החודשים האחרונים השלים המדד עלייה של 4.4%. אומנם סביבת האינפלציה בישראל יחסית מתונה אך יוקר המחייה גבוה ביחס לעולם המערבי. מכיוון שהכלים לטיפול ביוקר המחייה בישראל נמצאים בידי הממשלה בעיקר ע"י עידוד תחרות והורדת מכסים ובירוקרטיות אנו סבורים כי הנושא יקבל זמן מסך רב בבחירות הקרובות ואולי אף נראה מהלכים של כלכלת בחירות (העלאת רף המע"מ על הזמנות מחו"ל מ-75$ ל-300$ נשקלת עפ"י דיווחים בתקשורת).
מניות
חודש חיובי מאוד לשווקי המניות בעולם. מדד ה-S&P 500 זינק ב-9% בהובלת מניות הטכנולוגיה בעוד מדדי המניות בישראל ואירופה עלו בשיעור צנוע יותר של כ-5%.
עונת הדוחות בארה"ב נכנסה להילוך גבוה כאשר לאחר דו"חות מעורבים של הבנקים שהושפעו מהירידה במסחר בני"ע הגיע תורן של ענקיות הטכנולוגיה.
ענקית הקמעונאות האמריקאית וול מארט סובלת מאוד מהאינפלציה ופרסמה אזהרת רווח לתוצאות הרבעון. החברה צופה כי הרווח ירד ברבעון השני בכ-8% ובדו"ח השנתי בלמעלה מ-11%.
חברת SNAP פרסמה דו"ח חלש במיוחד המראה על היחלשות הפרסום הדיגיטלי בעקבותיו צלל מחיר המנייה שלה בכ-40% והשלים ירידה של מעל ל-85% מהשיא. חששות המשקיעים מצניחה רוחבית של הפרסום הדיגיטלי שלחו את מדדי חברות האינטרנט בדגש על פייסבוק וגוגל לירידות חדות.
פייסבוק פספסה את תחזיות האנליסטים ורשמה "היסטוריה" כאשר בפעם הראשונה מאז הקמתה הכנסות החברה ירדו ביחס לרבעון המקביל. החברה סובלת ממדיניות הפרטיות החדשה שאפל הטמיעה, המקשה על החברה לעקוב אחרי פעילות משתמשים בצורה יעילה לצרכי פרסום.
הדו"ח של גוגל אומנם לא היה מזהיר כאשר החברה פספסה את תחזית הרווח וההכנסות אך המשקיעים נשמו לרווחה מכיוון שחששו מדו"ח חלש מאוד.
מיקרוסופט ואפל פרסמו דו"חות טובים כאשר האחרונה לפרסם בשבוע האחרון הייתה אמזון שבניגוד לחששות הציגה מכירות ותחזיות מעל הצפי וצמיחה מרשימה בפעילות הענן שלה.
גם חברות השבבים הצטרפו לחגיגה כאשר מלבד אינטל שפרסמה דו"ח חלש ביותר החברות בסקטור דיווחו על תוצאות טובות בזמן שהחוק לתמיכה בסקטור עבר בסנאט ותמך גם הוא בעליות. החוק, המכונה חוק השבבים והמדע, כולל סבסוד של כ-52 מיליארד דולר לחברות בתחום במטרה להחזיר יצור שבבים לארה"ב.
כאמור, אנו מייחסים חשיבות גבוהה לדו"חות ולתחזיות של החברות אך יש להפריד בין החברות החזקות עם החפיר המשמעותי והמודל העסקי החזק כדוגמת גוגל, אפל, מיקרוסופט ואמזון לבין חברות בפעילות עם חסמי כניסה נמוכים, תחרות גבוהה ומודל עסקי מאתגר כמו Snap, Meta ונטפליקס.
אג"ח
ה-FED העלה את הריבית בארה"ב, ה-ECB העלה את הריבית באירופה ובנק ישראל העלה את הריבית אף הוא, ומה קרה לתשואות האג"ח הארוכות? דווקא ירדו במהלך החודש.
הצעדים של הבנקים המרכזיים בעולם מאותתים למשקיעים – סיכון האינפלציה גבוה ואנו נעשה הכל כדי להילחם בו בכלי המרכזי העומד לרשותנו: הריבית. המשקיעים מאמינים בהשפעת הפעולות של הבנקים המרכזיים וצופים כי הריבית אומנם תמשיך לעלות בטווח הקצר אך בטווח הבינוני לאחר השגת השליטה באינפלציה הריבית צפויה להתייצב ואולי אף לרדת.
בהקשר לישיבת הפד האחרונה ייתכן והמשקיעים פיתחו שמיעה סלקטיבית. דברי יו"ר הפד כי בשלב מסוים יהיה נכון להאט את קצב עליית הריבית (משפט שנכון תמיד) התקבלו כאיתות חיובי ע"י המשקיעים שהתעלמו מהצד השני מנחישותו של הפד להשיג שליטה באינפלציה בכל מחיר.
בעקבות הפערים בין הצפי לטווח הקצר לבין הטווח הבינוני תלילות העקום האמריקאי – ההפרש בין התשואה ל-10 שנים לתשואה לשנתיים ירדה לשפל חדש של 0.25%-.
שוק האג"ח הקונצרני בישראל רשם חודש חיובי נוסף כאשר המדדים המובילים עלו ביותר מאחוז.
חברת הדירוג מדרוג העלתה את דירוג האג"ח של קבוצת דלק ב-2 רמות לדירוג של Baa1. חברת הדירוג מציינת כי העלאת הדירוג נתמכת בעליית שווי חברות הבנות בד בבד עם הפחתת החוב הפיננסי של החברה. אגרת החוב של החברה (סדרה ל"ד) משלימה קאמבק מדהים ממחיר של 16 אגורות בתקופת הקורונה למחיר של 99 אגורות.
