האם החגיגה במניות הטכנולוגיה הסתיימה?
הירידה החדה במדדי הטכנולוגיה מתחילת השנה מחזירה לקדמת הבמה את האנליסטים חוזי השחורות. לא פעם הכותרות בעיתונים השוו את הנאסד"ק בתחילת שנת 2022 לזה של משבר שנות ה-2000. נכון, ישנן חברות טכנולוגיה עם שווי מנותק מהמציאות וישנן "השקעות" כמו מטבעות קריפטוגרפים שהתחילו כבדיחה (דוג'קוין) והגיעו לשווי של עשרות מיליארדי דולרים, אבל ההשוואה בין שנת 2022 לבין שנת 2000 מנותקת מהמציאות. בתחילת המילניום רק למחצית מהאמריקאים הייתה גישה לאינטרנט ופאר הטכנולוגיה הסלולרית היה נוקיה 3310. היום לעומת זאת, אנחנו חיים בתוך האינטרנט. הרכישות, הבידור, העבודה, הפיננסים ואפילו החברים כולם באינטרנט ואין לנו סיבה לחשוב שהמגמה תתהפך. בניגוד לעבר המציאות הזאת באה לידי ביטוי בתוצאותיהן של חברות הטכנולוגיה הגדולות שמייצרות תזרים עצום.
כרגע הירידות במניות הטכנולוגיה לא משפיעות על הכלכלה הישראלית. ישראל התבססה כמרכז פיתוח משמעותי של חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם ובתקופה האחרונה חיזקה מאוד את מעמדה בתחום השבבים, כאשר בנוסף לאינטל, אחת המעסיקות הגדולות בישראל, נפתחו גם מרכזי הפיתוח לשבבים של גוגל ו-Nvidia. במידה והירידות ימשכו והסטארט-אפים יתקשו בגיוס כספים, הכלכלה בישראל תחווה האטה.
הבנק המרכזי בארה"ב נמצא במלכוד משמעותי. משום מה המשקיעים מצפים ממנו שישמור על שווקי ההון אך שוכחים שהמטרה שלו היא ניהול מדיניות מוניטרית ושמירה על יציבות מחירים. מסיבה זו המשקיעים התאכזבו מדבריו של יו"ר הפד שלא פסל במסיבת העיתונאים העלאת ריבית בכל ישיבה ואפילו העלאת ריבית של 0.5% בפעימה אחת. היו"ר פאואל נמנע משימוש במילה "הדרגתי" בקשר להעלאת ריבית והדגיש כי המטרה העיקרית של הפד היא לשמור על ציפיות האינפלציה ברמה של 2%.
מסיבת העיתונאים של יו"ר הפד הצליחה להוריד את השווקים מעליות שערים חדות לטריטוריה שלילית בזמן קצר. חששות המשקיעים באים לידי ביטוי בתנודתיות החריפה בשוק המניות. מתחילת השנה מדד הנאסד"ק עלה או ירד בלמעלה מ-1% בכמחצית מימי המסחר.
מדד המחירים לצרכן בישראל עלה ב-0.3% בחודש דצמבר והשלים עלייה של 2.8% בשנת 2021.
שוק העבודה בישראל ממשיך להיות חזק כאשר לפי נתוני הלמ"ס שיעור הבלתי מועסקים בישראל ירד ל-4.7% (כולל הנעדרים בגלל הקורונה).
קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה שלה לשנת 2022 על רקע התפשטות האומיקרון ברחבי העולם. כלכלני הקרן מעריכים כי התוצר בעולם יצמח ב-4.4% – ירידה של כ-0.5% ביחס לתחזית הקודמת. האינפלציה והשיבושים בשרשרת האספקה יעיבו על הצמיחה.
המתיחות בין רוסיה לאוקראינה ולמערב מוסיפה אי ודאות נוספת לשווקים וקשה כרגע להעריך את הסיכוי להתדרדרות במצב.
ונסיים בנתונים אופטימיים: מספר המאומתים החדשים לקורונה בארה"ב ובאירופה יורד בצורה תלולה. אמנם גל התחלואה באומיקרון מעיב על נתוני המאקרו בעולם אך אנו סבורים כי בדומה לגלים הקודמים, הביקושים לאחר הירידה בתחלואה יפצו על החודשים החלשים.
מניות
לאחר שנה חלומית בשוק המניות, שנת 2022 נפתחה במסכים אדומים. הובילו את הירידות כוכבות הקורונה כמו מודרנה, נטפליקס, אנווידיה, טסלה ועוד רבות וטובות שהתממשו כל אחת בעשרות אחוזים מהשיא.
המשקיעים במניות הטכנולוגיה צריכים להודות לתוצאות הטובות מאוד של שתי החברות הגדולות בעולם – מיקרוסופט ואפל שהצליחו למתן את הירידות בזכות צמיחה מרשימה ועקיפת תחזיות האנליסטים.
מיקרוסופט אף הודיעה על הרכישה הגדולה בתולדותיה של ענקית משחקי המחשב אקטיוויז'ן בליזארד תמורת 69 מיליארד דולר. הרכישה (אם תאושר ע"י הרגולטורים) צפויה להפוך את מיקרוסופט לחברה השלישית בגודלה בתחום משחקי המחשב (אחרי טנסנט וסוני).
בניגוד גמור למגמה בשוק, סקטור האנרגיה בארה"ב רושם זינוק של כ-20% מתחילת השנה על רקע העלייה החדה במחירי האנרגיה בעולם. הנפט (Brent) הגיע ל-90$ לחבית וגם מחירי הגז הטבעי שומרים על רמה גבוהה בתמיכה של המתיחות הגוברת בין רוסיה לאוקראינה. התלות הגוברת של אירופה באנרגיה ירוקה פוגעת בה בצורה משמעותית בחורף הקשה שהיא חווה.
עונת הדוחות הכספיים בארה"ב נכנסת להילוך גבוה כאשר כשליש מהחברות במדד S&P 500 פרסמו את דוחותיהן הכספיים. כ-77% מהחברות היכו את תחזית הרווח וההכנסות כאשר הגידול ברווחי החברות ברבעון הרביעי בשנת 2021 צפוי לעמוד על כ-25%.
נציין כי המשקיעים רגישים מאוד לתחזיות של החברות כאשר הסבלנות לחברות חלום הולכת ופוחתת. הקשיים בשרשרת האספקה באים לידי ביטוי בשיחות הועידה של החברות. טסלה לדוגמא ציינה כי הקשיים בייצור צפויים להימשך לתוך 2022 כאשר בתגובה מניית החברה ירדה בחדות למרות דו"ח כספי מצוין.
אג"ח
שוק האג"ח העולמי היה סוער בחודש ינואר. תשואות האג"ח הממשלתי ל-10 שנים בארה"ב הגיעו לאחר נאומו של יו"ר הפד פאוואל ל-1.88% וירדו מאז לרמה של 1.77%.
העלייה המשמעותית יותר התרחשה בתשואות האג"ח הממשלתי לשנתיים שעלו לרמה של 1.2% כאשר שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב צופה 5 העלאות ריבית במהלך השנה החל מחודש מרץ.
באירופה, אשר לא צפויה לשנות את המדיניות המוניטרית המרחיבה שלה בטווח הקרוב למרות האינפלציה, הגיע האג"ח הממשלתי הגרמני לתשואה 0% לראשונה מאז חודש מאי 2019.
גם בישראל נרשמו ירידות שערים במחירי האג"חים הממשלתיים כאשר התשואה ל-10 שעמדה בתחילת השנה על פחות מ-1% טיפסה לרמה של 1.34%. בלטו לשלילה אגרות החוב השקליות הארוכות שאיבדו כ-4% מערכן (תשואה פנימית של שנתיים). נציין כי התשואה לאג"ח הממשלתי ל-30 שנה בישראל (ממשלתי שקלי 347) עומדת על 2.5% והיא מהגבוהות במדינות המפותחות.
חודש ינואר לא האיר פנים גם למשקיעי האג"ח הקונצרני בישראל כאשר המדדים המובילים ירדו עד כ-2%.
בצד הגיוסים ינואר דווקא היה חודש חזק עם גיוס אג"ח קונצרני בסכום של כ-9 מיליארד ₪ כאשר ההנפקה הגדולה ביותר שייכת לבנק לאומי שגייס 3.5 מיליארד ₪.
