האם ישראל נכנסה לגל רביעי של הקורונה? אנו לא מתיימרים לנבא האם העלייה בכמות החולים תביא להחמרה נוספת בהגבלות ולסגרים נוספים. אין ספק שהמספרים העולים של התחלואה ברחבי העולם בהשפעת הוריאנט ההודי מכניסים אי ודאות לשווקי ההון.
בישראל, נרשם חודש נוסף של עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי המצביע על התאוששות נוספת בצריכה הפרטית.
יצוא השירותים של ענף ההייטק ממשיך להציג ביצועים יוצאי דופן ומהווה גורם משמעותי בצמיחת המשק הישראלי. החברות הבינלאומיות ממשיכות להקים בישראל את מרכזי הפיתוח שלהן ולרכוש חברות ישראליות ולכן נראה כי ההיי-טק ימשיך להוביל את צמיחת המשק בתקופה הנראית לעין.
צעדי הממשלה בטווח הקצר (מיסוי כלים חד-פעמיים ומשקאות מתוקים) עשויים להעלות במקצת את האינפלציה בפועל אך בטווח הארוך יותר ייתכן והממשלה תאשר צעדים המפחיתים את יוקר המחייה כדוגמת רפורמת הכשרות, הורדת מכסים והקלה ביבוא.
הכלכלה האמריקאית צמחה ברבעון השני ב-6.5% ועקפה את רמתה טרום משבר הקורונה. העלייה החדה ברמת התוצר הובילה לכך שהמיתון שנגרם כתוצאה ממשבר הקורונה היה הקצר ביותר אי פעם בארה"ב.
למרות הנתונים החיוביים הותיר הבנק המרכזי בארה"ב את הריבית ואת תכנית הרכישות שלו ברמתן הנוכחית אך ציין כי יש התקדמות בנתוני הכלכלה אל עבר יעדי הפד. הבנק המרכזי עדיין נמנע מפרסום פרטים על צמצום ההרחבה הכמותית ויתכן כי בהודעתו בספטמבר יתחיל לבנות ציפיות לסיומה.
גם אירופה יוצאת מהמיתון הנוכחי עם צמיחה של 2% ברבעון השני. קצב האינפלציה בגוש האירו עלה ל-2.2% בעקבות עלייה במוצרי המזון והאנרגיה.
בסין, התפרצות התחלואה המשמעותית מאז תחילת הקורונה הובילה להגבלות נוספות. מדדי מנהלי הרכש המשיכו לרדת והרגולטורים בסין העלו הילוך בהגבלות על חברות טכנולוגיה.
מניות
בניגוד למגמה מתחילת השנה, בחודש יולי מדדי המניות בישראל פיגרו מול המדדים המובילים בעולם. בלטו לשלילה מדדי המניות הבינוניות והקטנות (ת"א 90, SME 60 ות"א צמיחה) עם ירידה של עד 5%.
בארה"ב הובילו את העליות מדדי הבריאות והטכנולוגיה כאשר מדדי האנרגיה והבנקים הציגו תשואה שלילית משמעותית החודש.
האירוע המשמעותי ביותר התרחש דווקא בסין, בגזרת מניות האינטרנט הסובלות ממתקפה רגולטורית שנמשכת כבר מספר חודשים. קשה להאמין אבל עד אמצע פברואר התשואה שהשיגו המניות האלו הייתה זהה לתשואת הנאסד"ק לתקופה של 5 שנים. הרבה קרה מאז: הגבלים עסקיים, קנסות, הנחיות חדשות לחברות פינטק וכו'. בחודש האחרון קצב האש התגבר: DiDi, חברות החינוך ו-Tencent סבלו מהכבדה רגולטורית.
למרות התממשות האיום הרגולטורי אנו סבורים שתגובת המשקיעים מסמנת את התרחיש הקיצוני ביותר כתרחיש הסביר. משקיעים מוסדיים כדוגמת קטי ווד מ-ARK מחסלים בימים האחרונים פוזיציות במניות האינטרנט הסיניות ומתדלקים את הירידות.
בתוך אי הוודאות המשמעותית יש לבחון את המשמעות של ההחלטות הרגולטוריות בהקשר של ההשפעה על תוצאות החברות. האינטרנט והטכנולוגיה הם מנועי צמיחה וכלכלת סין תיפגע אם החברות הגדולות יפגעו. מנגד, יתכן והרגולטור בסין עוד לא אמר את המילה האחרונה והירידות ימשכו בתקופה הקרובה.
אג"ח
התשואות באג"ח הממשלתי האמריקאי ממשיכות לשמור על רמות נמוכות מאוד למרות החשש כי העלייה באינפלציה אינה זמנית והצפי להכרזה על תוכנית קיפול למדיניות המוניטרית המרחיבה בחודשים הקרובים. הריבית הריאלית בארה"ב נמצאת בשפל של שנים רבות ועומדת על רמה שלילית של יותר מ-1%. תשואות האג"ח בגרמניה רשמו ירידה גם הם לרמה של %-0.46
בישראל רשמו החודש מדדי אגרות החוב תשואה חיובית לאור סביבת האינפלציה המתונה יחסית ביחס לעולם ולאור ציפיות לייסוף השקל.
מדדי אגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד רשמו עליות שערים אף הן ומנגד מרבית מדדי התל בונד השקליים הציגו ירידות שערים קלו. מרווחי הסיכון בישראל ובעולם ממשיכים להיות נמוכים מאוד. החברות בישראל מנצלות את המרווחים הנמוכים וממשיכות לגייס חוב כאשר יותר מ-60% מהגיוסים היו של חברות ברמת דירוג של A ומטה. נקודה בולטת נוספת היא היעדרותם של הבנקים מרשימת המגייסים הגדולים ומנגד ענף הנדל"ן מהווה שיעור גבוה מסך החוב שגוייס.
