זמנית או קבועה? זאת השאלה שכל כלכלן מאקרו שואל את עצמו בקשר לאינפלציה.
צד ההיצע שסובל מעליית מחירי השילוח, האנרגיה וחומרי הגלם, קשיים בייצור ופגיעה בשרשרת האספקה פוגש ביקוש חזק וגורר עליות מחירים.
מספר בנקים מרכזיים ברחבי העולם העלו את הריבית במהלך החודש (פולין, ניו זילנד, צ'כיה, הונגריה ועוד) כאשר בארה"ב ובבריטניה המשקיעים מתמחרים העלאות ריבית כבר בשנה הקרובה. הקדמת הצפי לעליית הריבית נובעת מהאינפלציה הגבוהה, משוק התעסוקה החזק ומהתאוששות הכלכלה.
באירופה, לעומת זאת, הבהירה יו"ר ה-ECB כי הבנק המרכזי אינו צופה העלאות ריבית בשנה הקרובה וזאת למרות האינפלציה והצמיחה בכלכלה.
השקל ממשיך להתחזק בזכות עוצמתה של הכלכלה הישראלית ובעיקר בזכות הטכנולוגיה והגז. המטבע הישראלי מציג מתחילת השנה התחזקות של 1.7% מול הדולר ו-6.8% מול האירו. חוזקו של השקל מפחית מהלחצים לעליות מחירים בישראל.
מחירי הדירות בישראל זינקו ב-9.2% בשנה האחרונה. הסיבות לעליות המחירים מגוונת וכוללות בצד הביקוש את הפחתת מס הרכישה על דירה שנייה, ירידת עלויות המשכנתא, כניסת סכומי כסף עצומים לתחום ההייטק וגידול באוכלוסייה. הסיבה המשמעותית ביותר לעליות המחירים בישראל נמצאת דווקא בצד ההיצע. שיווק קרקעות לא מספק בשילוב עם בירוקרטיה ארוכה מביאים לכך שבישראל לא בונים מספיק בתים. עד שצד ההיצע יתוקן הממשלה תנסה להוציא לפועל מספר צעדים לקירור שוק הדיור אך ספק אם תהיה להם השפעה.
עליית מחירי הדירות לאחר מגפת הקורונה אינה ייחודית רק לישראל. מחירי הדירות בארה"ב עלו בשיעור דו-ספרתי בשנה האחרונה וכך גם בחלק ממדינות אירופה.
מניות
קורונה, חששות מאינפלציה, עליית תשואות ובעיות בשרשרת האספקה? כל הנושאים הללו לא הצליחו להעיב על שווקי המניות בעולם בחודש אוקטובר אשר הציגו עליות שערים חדות. למרות החששות רוב שווקי המניות במדינות המפותחות הגיעו לרמות שיא.
בישראל, מדד ת"א 125 עלה בכ-3.5% ומדד הבנקים הוסיף לערכו 8% ובכך משלים עלייה של מעל 50% מתחילת השנה.
מדד ת"א גז ונפט נהנה מהגאות במחירי האנרגיה וזינק בכ-10% בחודש אוקטובר וגם הוא משלים עלייה מטאורית של כ-55% מתחילת השנה.
בארה"ב, עונת הדוחות בעיצומה כאשר למעלה ממחצית החברות במדד S&P 500 דיווחו תוצאות כספיות לרבעון השלישי. מתוך החברות שדיווחו, 82% הפתיעו לטובה בשורת ההכנסות ו-76% בשורת הרווחים. רווחי החברות צמחו בכ-40% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. מספר חברות בארה"ב דיווחו על פגיעה כתוצאה מקשיים בשרשרת האספקה כשהבולטות הן אפל ואמזון.
חברות השירותים חסינות באופן יחסי לבעיות בשרשרת האספקה ומציגות המשך צמיחה, כך לדוגמא גוגל ומיקרוסופט (שעקפה את אפל כחברה בעלת שווי השוק הגבוהה בעולם) הציגו דוחות חזקים מאוד בעוד הדוחות של אפל ואמזון היו מאכזבים באופן יחסי.
אג"ח
חודש נוסף של עלייה בציפיות האינפלציה בשוק האג"ח בזמן שמדד המחירים לצרכן בישראל לא הפתיע ועלה ב-0.2%.
ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים ב-2.5%. בתקופה הקרובה צפויות עליות מחירים נוספות להשפיע על המדד: הדלק עלה ב-24 אגורות לליטר, מס על כלים חד פעמיים, מס על משקיעי נדל"ן שעשוי לחלחל למחירי השכירות ועוד.
אגרות החוב הארוכות הצמודות למדד עלו בשיעור חד של 5%-4% בעוד אגרות החוב השקליות המקבילות הציגו ירידות שערים. תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים בישראל עומדת על 1.25%. מגמה דומה של תשואות יתר באגרות החוב הצמודות הייתה גם במדדי האג"ח הקונצרני.
התשואות לפדיון של אגרות החוב הקונצרניות הגיעו לרמה נמוכה מאוד באופן היסטורי (התשואה הפנימית של מדד תל בונד 60 עומדת על 1%- צמוד למדד) כמו גם מרווחי הסיכון מול האג"ח הממשלתי.
בהקשר של ריבית בנק ישראל אנו סבורים כי הבנק לא ימהר להעלות את הריבית המקומית לנוכח התחזקות השקל ולאור האינפלציה הנמוכה בישראל ביחס לעולם.
התשואות באג"ח הממשלתי בארה"ב עומדות על כ-1.58% כשמוקדם יותר במהלך החודש הן הגיעו לרמה של 1.7%. אנו מעריכים כי בפגישתו הקרובה, הבנק המרכזי בארה"ב יכריז על התחלת תהליך הפחתת רכישות הנכסים שעומד כיום על 120 מיליארד דולר. סביר שהפחתה זו תעשה במספר פעימות כך שבתוך מספר חודשים יפסקו הרכישות לחלוטין. הציפיות מצד שוק ההון להעלאת ריבית בארה"ב, מקדימות את תחזית חברי הפד כאשר לפי החוזים הריבית צפויה לעלות כבר באמצע השנה הבאה.
הבנקים המרכזיים בעולם ממשיכים לשדר כי העלייה בסביבת האינפלציה זמנית בלבד. אי הודאות בקשר להנחה זו נשארת גבוהה מאוד מכיוון שקשה להעריך כרגע את השפעות הקורונה במהלך התקופה הקרובה בעולם.
