סיכום 2022
שנת 2022 תיזכר כאחת השנים הגרועות ביותר למשקיעים מאז ומתמיד. הייחודיות של השנה היא בכך שהפעם לא היה לאן לברוח, כל אפיקי ההשקעה המרכזיים החל ממניות ועד לאג"ח ממשלתי ירדו השנה. גם אפיקים שנתפסו בעבר כהגנה מאינפלציה דוגמת זהב הציגו ירידות שערים.
מדדי המניות ברחבי העולם נפלו בשיעור החד ביותר מאז 2008 אך הדרמה הגדולה הייתה דווקא בשוק האג"ח. בעוד רכיב האג"ח בתיק ההשקעות היווה בד"כ את הרכיב המאזן, השנה אגרות החוב בארה"ב ירדו בכ-12% – הירידה החדה ביותר מאז שנת 1931.
הגורם המרכזי לירידות השערים לא הייתה המגפה המשמעותית ביותר במאה האחרונה (הקורונה) אלא מגפה כלכלית – האינפלציה, אשר הגיעה לרמות הגבוהות ביותר בעשרות השנים האחרונות. בשיאה הגיעה האינפלציה בארה"ב למעל 9% ובאירופה למעל 10%.
ב-24.2 פרצה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה כאשר כוחות רוסים פלשו לאוקראינה במספר חזיתות. פרשנים רבים סברו שהמלחמה תסתיים בניצחון מהיר של רוסיה אך המלחמה הפכה כעבור מספר חודשים למלחמת התשה כאשר הכוחות האוקראינים הצליחו בעזרת ציוד מהמערב לבלום את התקדמות הצבא הרוסי ואף להחזיר לעצמם מספר שטחים. התוצאה הכלכלית של המלחמה הייתה עלייה חדה במחירי הסחורות החקלאיות (רוסיה ואוקראינה הינן היצואניות הגדולות בעולם של חיטה) ובמחירי האנרגיה שכן מדינות אירופה הסתמכו מאוד על אספקת הגז הרוסית.
הבנקים המרכזיים, שבתחילה התייחסו לאינפלציה כאירוע שיחלוף מעצמו, התעשתו ונאלצו להגיב בעוצמה בכלי המרכזי העומד לרשותם – הריבית.
יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב פאואל הבטיח בנאומו להילחם באינפלציה ע"י המשך העלאות ריבית כאשר הוא מדגיש כי הריבית הגבוהה תגרום כאב למשקי הבית ולעסקים. הכלכלה מתחילה להרגיש את הכאב הזה כאשר חברות מדווחות על פיטורים על מנת להתאים את כח האדם שלהן למציאות החדשה של האטה כלכלית.
ברבעון האחרון של השנה מספר מחוללי אינפלציה החלו לרדת בחדות: מחירי השילוח, האנרגיה והסחורות החקלאיות ירדו בעשרות אחוזים מהשיא שנרשם במהלך השנה כך שהלחצים האינפלציוניים, לפחות מכיוון הסחורות, התפוגגו כמעט לחלוטין.
כעת נראה כי קצב האינפלציה בארה"ב מתחיל להאט (ירד ל-7.1%), אולם הבנק המרכזי צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית בתקופה הקרובה עד אשר ישתכנע כי מדובר במגמה. הקו המנחה של הבנק הוא BETTER SAFE THAN SORRY, כלומר הבנק המרכזי מעדיף להעלות את הריבית מעבר לשיווי המשקל הכלכלי על מנת ל"נצח" בוודאות את האינפלציה.
בישראל, מצב האינפלציה היה טוב משמעותית מאשר במדינות אחרות כאשר האינפלציה השנתית הסתכמה לרמה של 5%. הסיכון המרכזי לכלכלת ישראל הוא החשיפה למגזר הטכנולוגיה שהיווה את קטר הצמיחה של המשק בשנים האחרונות. חולשה בסקטור הטכנולוגיה תפגע מאוד בצריכה הפרטית ותפגע במעגלים נוספים שנהנו מהמגזר כמו הנדל"ן, ההסעדה, הפיננסים ועוד.
בשנים האחרונות המושג TINA – There is no alternative שימש הסבר לרכישת אג"חים בתשואה אפסית, לתמחור גבוה של חברות ללא רווחים, להנפקות של חברות SPAC במחירים גבוהים ולניפוח בועות (קריפטו, NFT וכו'). כל זה היה נכון בזמן שכ-30% מאגרות החוב הממשלתיות נסחרו בתשואה שלילית. במהלך שנת 2022 המציאות השתנתה כאשר תשואת האג"ח הממשלתי לשנה בארה"ב ובישראל זינקה מעבר ל 3%.
מבט ל-2023
כמו בכל סוף שנה, מנהלי השקעות בישראל ובחו"ל ומוסדות פיננסים מנסים לספק תחזית לשנה הבאה. השנה נבואות הזעם שחורות במיוחד כאשר מספר בתי השקעות מרכזיים צופים המשך ירידות שערים גם ב-2023.
כדאי לזכור כי גורמי אי הודאות עלו בצורה משמעותית ומנעד התוצאות יכול להיות רחב ביותר. מספיק לבחון את התחזיות של השנה הקודמת כדי להיכנס לפרופורציות–בתי ההשקעות סברו כי האינפלציה תדעך באמצע השנה והמניות צפויות להמשיך ולעלות. חברי הפד צפו כי הריבית בארה"ב תגיע בסוף השנה לרמה של 1% ואילו חטיבת המחקר של בנק ישראל סברה כי האינפלציה בשנת 2022 תסתכם ב- 1.6% והריבית תעמוד על 0.25%.
אנו סבורים כי במהלך השנה סביבת האינפלציה תתמתן משמעותית ותאפשר לבנקים המרכזיים להאט את קצב העלאות הריבית ואף לעצור אותם לקראת אמצע השנה. בסביבת ריביות כזאת ובהנחה של התמתנות אינפלציונית אנו נמצאים בנקודת זמן שמשקיע אג"ח יכול לקבע תשואה שנתית של כ-5% לשנים הבאות (בהשקעה באג"ח קונצרני).
הנהירה של המשקיעים לקרנות הכספיות ולפקדונות בבנקים מובנת, אך החלופה לא פחות טובה. בזמן שהריבית הממוצעת על פיקדון בנקאי עומדת על כ-3.5% אגרות החוב של אותם הבנקים מגלמות תשואה שנתית של מעל 4% לתקופה של 4 שנים וזאת בניגוד לפיקדון המבטיח תשואה לשנה אחת בלבד.
הכלכלה ברחבי העולם צפויה להאט וייתכן שגם להיכנס למיתון זמני אך התרחיש הסביר הינו לנחיתה רכה. בישראל לעומת זאת, הצמיחה צפויה להמשיך ולהיות גבוהה ביחס לעולם המערבי ולהסתכם בכ-2.5%-3%.
מלבד האינפלציה, גורמי הסיכון הינם שינוי לרעה במצב הגיאו-פוליטי בעולם בדגש על החמרה במלחמה בין רוסיה ואוקראינה ולמתיחות של סין מול ארה"ב וטאיוואן.
המלצתנו היא לשמור על תיק השקעות מאוזן המשלב מניות צמיחה וערך בפיזור סקטוריאלי וגיאוגרפי עם אגרות חוב קונצרניות וממשלתיות. בהסתכלות ארוכת שנים, ניסיונות לתזמן את שוק המניות הניבו תשואת חסר משמעותית. בחלק האג"חי ניתן להנות מתשואה שוטפת ראויה לאחר שנים של תשואה אפסית. יש לזכור כי השוק צפוי להמשיך ולהיות תנודתי גם בתקופה הקרובה ולכן חשוב להתאים את התיק לטווח ההשקעה הרצוי.
אג"ח
האינפלציה והעלאות הריבית האגרסיביות בעולם גרמו לשנה מזעזעת למשקיעי האג"ח. בארה"ב, עלתה הריבית מרמה אפסית לשיעור של 4.5%, בישראל ל- 3.25% ואפילו באירופה זינקה הריבית לרמה של 2%.
העלאות הריבית צפויות להמשיך גם לתוך 2023 כאשר חברי הפד סבורים שהריבית בארה"ב תגיע במהלך השנה הבאה לכ-5.1% וצפי הריבית בישראל עומד על כ-3.75%.
קרן הסל AGG על מדד האג"ח הרחב ביותר בארה"ב הונפקה בשנת 2003. עד לשנת 2022, התשואה השנתית הנמוכה ביותר בהשקעה במדד הייתה 2%- שנרשמה בשנת 2013, השנה נשבר שיא שלילי כאשר המדד ירד ב-12%.
בישראל המצב קצת יותר טוב כאשר המדד המרכזי ת"א All bond ירד בכ-8%.
שיפוע עקום התשואה בארה"ב הוא השלילי ביותר מאז תחילת שנות ה-2000. השיפוע השלילי משקף את הערכות המשקיעים לריביות גבוהות בטווח הקצר שיגרמו להאטה כלכלית ולריביות נמוכות יותר בהמשך.
מרווחי הסיכון באג"ח הקונצרני בישראל עלו בצורה מתונה בשנה האחרונה כאשר במדדים המרכזיים עליית המרווח הסתכמה בכ-0.5%. העלייה אינה משקפת להערכתנו חשש משמעותי ליכולת שירות החוב של החברות. ככלל, בסביבה הנוכחית אנו מעדיפים חשיפה לחברות בדירוגים הגבוהים או לאגרות חוב המגובות בביטחונות איכותיים.
אנו סבורים כי שוק האג"ח מעניין להשקעה. לאחר שנים של תשואה פנימית אפסית, סוף סוף ניתן לקבע תשואה נאה לשנים הבאות. השוק יכול להמשיך לרדת, האינפלציה עדיין מאיימת והריביות ימשיכו לעלות אך למשקיע עם טווח השקעה של 3 שנים ומעלה יש נקודת כניסה נוחה להשקעה באג"ח.
מניות
כמו משקיעי אגרות החוב גם משקיעי המניות לא רוו נחת. מדדי המניות העיקריים בעולם הציגו את הביצועים החלשים ביותר מאז משבר 2008 (סאב פריים).
שנת 2022 הייתה תמונת מראה למחצית הראשונה של שנת 2021. המשקיעים ביצעו פניית פרסת חדה בכל הקשור לתמחור מניות. רק לפני שנה מושגים כמו חברות SPAC, שותפויות מו"פ (ללא הכנסות) וחברות צמיחה ללא רווחים התקבלו בברכה וקיבלו שווי מופרך. עליית הריבית ניפצה בועה זו כאשר החברות האלו קרסו בעשרות אחוזים במהלך השנה.
המגמה הבולטת של השנה הייתה הביצועים העודפים של הסקטורים הדפנסיביים כדוגמת תשתיות, צריכה בסיסית ורפואה שירדו באחוזים בודדים על פני הסקטורים המחזוריים כגון: טכנולוגיה, ושירותי תקשורת שהתממשו בעשרות אחוזים.
סקטור בולט נוסף הוא סקטור האנרגיה בארה"ב שנהנה ממחירי נפט וגז גבוהים והוסיף לערכו מעל 50% מתחילת השנה.
הירידות החדות בשוק המניות מהוות נקודת כניסה טובה לחלק מהמניות אך יש לזכור שלא כל ירידה בשוק מהווה הזדמנות. עליית הריבית והאטת הכלכלות צפויות לנקות את השוק מחברות ללא זכות קיום שזכו בשנים האחרונות לתמחור בועתי. החברות הגדולות והיציבות אומנם ייפגעו גם הן בשל ההאטה אך ייהנו מהזדמנויות רכישת מתחרים ולירידה בתחרות.
אנו סבורים כי ההאטה והמיתון בעולם לא יהיו עמוקים. בתרחיש זה רווחי החברות צפויים להתאושש לקראת סוף השנה הבאה או תחילת 2024. מכיוון ששוק המניות בד"כ מקדים את הכלכלה הריאלית ייתכן וההתאוששות במחירי המניות תהיה מוקדמת יותר.
