מאקרו
חודש נובמבר התאפיין ב-2 אירועים מרכזיים: בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב וחתימת הסכם הפסקת האש עם לבנון.
אירועים אלו הזרימו אופטימיות לשווקי המניות, והובילו לעליות מרשימות גם בישראל וגם בארה"ב. בזירה המקומית, המשקיעים לא המתינו לחתימתו הרשמית של ההסכם בסוף החודש וכבר עם פתיחת החזית הצפונית והצלחות צבאיות מרשימות, חל שיפור במדדי הסיכון של ישראל.
השווקים שאבו אופטימיות ככל שהתקדמה המערכה מול חיזבאללה שכן התרחיש עליו דובר במשך שנים של פגיעה משמעותית בעורף ותשתיות אסטרטגיות לא התממש ועל אף המלחמה כלכלת ישראל המשיכה להתנהל כמעט כבשיגרה.
הנתונים המרכזיים שהבליטו את האופטימיות כלפי השוק המקומי:
- מחיר ה-CDS (ביטוח מפני חדלות פירעון) של ישראל ירד, מה שמעיד על צמצום בתפיסת הסיכון כלפי המדינה.
- המרווח בין אג"ח ארה"ב בדולר ואג"ח ישראל בדולר הצטמצם
- משקיעים זרים הזרימו כספים להשקעות בישראל, דבר שסיפק רוח גבית לשווקים המקומיים, למדדים המובילים ולהתחזקות השקל.
- ביצועי יתר של שוק המניות הישראלי בהשוואה לשווקי העולם
במקביל, הבחירה בדונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב חיזקה את ציפיות המשקיעים לרפורמות פרו-כלכליות, אשר צפויות לתמוך בשוק האמריקאי. מנגד, בשבוע האחרון, הנשיא הנבחר הודיע על כוונתו להטיל מכסים משמעותיים על מוצרים המיוצרים בקנדה, מקסיקו וסין, מיד עם כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר 2025. ההחלטה הזו נובעת מהמאבק שלו נגד ההגירה הבלתי חוקית והסמים.
ההשפעות הכלכליות האפשריות של המכסים:
- עליית מחירים לצרכנים: כ-15% מהמכוניות החדשות שנמכרות בארצות הברית מיוצרות במקסיקו, ו-8% נוספות בקנדה. העלאת המכסים עשויה להקשות על צרכנים לרכוש רכבים חדשים
- פגיעה בשרשרת האספקה: תעשיות רבות בארצות הברית, כולל תעשיית הרכב והחקלאות, תלויות ביבוא חלקים ומוצרים מקנדה ומקסיקו.
- עלייה באינפלציה: ישנה חשש שהמכסים החדשים יחמירו את האינפלציה בארצות הברית ויאטו את תוואי ירידת הריבית
- תגובות גומלין: ישנה אפשרות שהמדינות כמו קנדה ומקסיקו יגיבו במכסים משלהן על מוצרים אמריקאיים, מה שעלול להוביל למלחמת סחר חדשה ולהשפיע לרעה על הכלכלה העולמית
אנו מעריכים כי חלק מהמכסים שהציע טראמפ עשויים לשמש כקלף מיקוח ולשפר עמדות במו"מ. עם זאת, במידה והמכסים אכן יוטלו ההשלכות הכלכליות הצפויות עשויות לפגוע בכלכלה העולמית.
הבנק הפדרלי של ארה"ב, כצפוי, הפחית פעם נוספת את הריבית בארה"ב לרמה של 4.5%-4.75%. הנקודות העיקריות בדבריו של היו"ר פאואל היו:
- הכלכלה האמריקאית חזקה עם צמיחה של 2.8% ברבעון השלישי
- שוק העבודה יציב עם שיעור אבטלה של 4.1%
- האינפלציה ירדה משמעותית ל-2.1% (נכון לספטמבר)
- הפד מחויב לשמור על חוזק הכלכלה תוך השגת יעד האינפלציה של 2%
מטבע הדברים מרבית השאלות שנשאל יו"ר הפד במסיבת העיתונאים היו קשורות לבחירות. פאוול הדגיש שבטווח הקצר לתוצאות הבחירות אין השפעה על החלטות המדיניות וכי הפד ישאר עצמאי. פאוול הבהיר שלא יתפטר אם יתבקש על ידי הנשיא הנבחר והדגיש שעל פי החוק לא ניתן להדיח את יו"ר הפד.
נזכיר כי לנשיא הנבחר היסטוריה של מתיחות עם יו"ר הפד כאשר בשנת 2018 פורסם כי הוא שוקל לפטר את פאוואל בעקבות העלאות הריבית של הפד שלדבריו פוגעות בצמיחת המשק.
מדד המחירים בארה"ב עלה בחודש אוקטובר ב0.2% בהתאם לצפיות. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 2.6%. רכיב הדיור עלה ב0.4% ומהווה יותר ממחצית מהעלייה החודשית של המדד. מדד הליבה שלא כולל את המזון והאנרגיה עלה באוקטובר ב0.3% ונותר ברמה שנתית של 3.3%.
בישראל, בניגוד לארה"ב, הריבית לא צפויה לרדת בחודשים הקרובים. בנק ישראל הותיר, כצפוי, את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. ההחלטה התקבלה על רקע המשך הלחימה והצורך להתמקד בייצוב השווקים, הפחתת אי-הוודאות, שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית.
האינפלציה השנתית עומדת על 3.5%, מעל ליעד בנק ישראל, והיא צפויה לעלות בחודשים הקרובים על רקע גורמים כמו העלאת המע"מ המתוכננת. עם זאת, הציפיות לאינפלציה לשנה ואילך נותרו בתחום היעד, קרוב לגבול העליון.
מניות
שוק המניות בישראל רושם חודש חמישי רצוף של עליות שערים כאשר מדדי המניות הוסיפו 4% במהלך החודש. גם המדדים בארה"ב רשמו עליות נאות לאור הבחירה בטראמפ ומתחילת השנה תשואות המדדים המרכזיים בישראל ובארה"ב הציגו תשואה נאה של כ-23%.
המדדים בארה"ב הגיבו בדיוק לפי הצפי למקרה של בחירה בטראמפ, נזכיר כי הנשיא הנבחר הצהיר על כוונתו להפחית את מס החברות וזאת בהמשך להורדת המס בכהונתו הקודמת:
- מדד האנרגיה עלה ב-7.4%
- מדד הפיננסים עלה ב-10%
- הביטקוין זינק לשיא של 95 אלף דולר למטבע ואיתו כל סקטור הקריפטו בעקבות הצהרות העבר של טראמפ בעד המטבעות הדיגיטלים.
- מדד האנרגיה הירוקה נפל בכ-8%
עונת הדוחות לרבעון השלישי של 2024 הצביעה על מגמות חיוביות במגוון ענפים במדד S&P 500, עם מספר תובנות מרכזיות:
- רווחי החברות:
- הרווחים במדד צמחו ב-8.9% בהשוואה לשנה הקודמת. בנטרול סקטור האנרגיה הצמיחה הייתה 11.7%
- 76.4% מהחברות דיווחו על רווחים מעל תחזיות האנליסטים, נתון גבוה מהממוצע ההיסטורי של 66.9%.
- הכנסות:
- ההכנסות צמחו ב-5.3% בהשוואה לשנה הקודמת.
- 60.6% מהחברות דיווחו על הכנסות שעקפו את התחזיות.
- ענפים בולטים:
- ענף הטכנולוגיית הציג את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר ברווחים (19.1%) ובהכנסות (13.1%), עם תרומה משמעותית מתעשיות השבבים.
- תחזיות להמשך:
- ברבעון הרביעי של 2024 צפויה צמיחה של 9.9% ברווחים ו-4.3% בהכנסות.
הנתונים הללו מצביעים על עונת דוחות חיובית יחסית, אך מכפיל הרווח העתידי של המדד העומד על 22.6 גבוה מאוד ביחס לעבר.
גם בישראל עונת דוחות חיובית:
הבנקים ממשיכים לדווח על תשואות נאות להון העצמי שלהם, קמעונאיות האופנה מדווחות על תוצאות טובות (בתמיכת הפחתת כמות הטיסות לחו"ל), קמעונאיות המזון נהנות מצמיחה ועלייה ברווחיות ואפילו חברות הסלולר הסובלות מקיטון ההכנסות מחבילות בחו"ל הציגו תוצאות נאות.
אג"ח
חגיגה באג"חים הארוכים של ממשלת ישראל. בשל התמתנות הסיכון הביטחוני רשמו אגרות החוב הממשלתיות הארוכות עליות של עד 6% במהלך החודש. תשואת האג"ח השקלי ל-10 שנים ירדה במהלך החודש מרמה של 4.85 לרמה של 4.5%.
רכבת ההרים בתשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי נמשכת. עם עליית הסיכויים לבחירתו של טראמפ עלו התשואות באג"ח הממשלתי ל-10 שנים מרמה של 3.62 אל למעלה מ-4.4%. עליית התשואות אירעה בשל חששות המשקיעים ממדיניותו הכלכלית של טראמפ העלולה ליצור לחצים אינפלציונים ולהעלות את הגירעון. המשקיעים בשוק האג"ח מתמחרים כעת 2-3 הורדות ריבית בלבד ב-12 החודשים הקרובים.
